קצת על עצמי לספר ידעתי …
שמי ארית לק, ילידת 1960, ירושלים.
במקצועי אני מרפאה בעיסוק, אשת טיפול וותיקה ממרכז השיקום בבית חולים שיבא תל השומר. כמו כן עבדתי שנים רבות כמפתחת תוכניות הדרכה ורכזת קורסים בתחום הזקנה בג'וינט אשל .
את חיידק הצילום קיבלתי בצבא בשרותי כצלמת במודיעין, לאחר הצבא התחלתי לפתח את הצילום כתחביב שעם השנים תפס נתח גדול יותר ויותר מזמני .
ב 2016 למדתי קולנוע במסלול בימוי בבי"ס חשיפה של האוניברסיטה הפתוחה ועשיתי סרט גמר.
אחרי הלימודים המלאים הוספתי ללמוד בקורסי צילום ותסריטאות מתקדמים.
בסופו של דבר "נחתתי " בלימודי הווידאו תרפיה – שם מצאתי את מקומי המדויק – שילוב בין אהבתי לצילום לבין היותי אשת טיפול . בהמשך למדתי הנחיית קבוצות וקורס לשימוש בקלפים טיפוליים.
אהבה נוספת שלי שמשתלבת בסיפור היא האהבה לאנשים זקנים אשר מקורה ביחסי עם סבתא שלי אותה אהבתי מאד.
בשנים האחרונות אני מנחה קבוצות של זקנים בווידאו תרפיה , קבוצות אלו הן קבוצות תהליכיות המשתמשות בווידאו כאמצעי. בסופן אני יוצרת סרט המתעד את התהליך אותו עברו חברי הקבוצה.
דבר נוסף שאני עושה הוא סיפור חיים באופן פרטני לאדם המבוגר, אני מראיינת את האדם באופן מובנה מילדות עד זקנה ומסריטה כל מפגש, בסופו של התהליך אני יוצרת סרט מסיפור חייו הייחודי של האדם הנוצר את כל זיכרונותיו, מחשבותיו, חיוכו והג'סטות המייחדות אותו. שכן לכל איש יש שם כפי שכתבה המשוררת זלדה.
יש לציין כי שני התהליכים הינם תרפויטיים בעלי עוצמה מיוחדת תודות לייחודיות הווידאו כאמצעי.
לכל איש יש שםמלים: זלדהלכל איש יש שם לכל איש יש שם לכל איש יש שם לכל איש יש שם לכל איש יש שם לכל איש יש שם לכל איש יש שם לכל איש יש שם לכל איש יש שם לכל איש יש שם לכל איש יש שם לכל איש יש שם |
